<h1>סמ"ג לאוין סימן שמ"ה</h1>
<h2>דף צו:</h2>
בפרק מי שהיה טמא אמרינן, תמורת הפסח אם המיר בה קודם חצות יום י"ד אין תמורתו קרבה אלא תרעה עד שיפול בה מום ויביא בדמיה שלמים ואם המיר בה אחר חצות הרי התמורה עצמה תקרב שלמים (רמב"ם תמורה פ"ג הל' א' וע"ש בלח"מ), ויש מחלקין שם בהמיר קודם שחיטת הפסח להמיר אחר שחיטת הפסח, ודין ולד תמורת הפסח כדין התמורה עצמה, ותניא בפרק ואלו קדשים (תמורה י"ט א') הפריש נקבה לפסחו וילדה היא וולדה ירעו עד שיפול מהן מום ויביא בדמיהן פסח אבל אם נשתהתה נקבה זו עד אחר הפסח או שילדה אחר הפסח היא וולדה ירעו עד שיפול בהן מום ויביא בדמיהן שלמים (ע"פ הל' ז' שם).
